שלום איילה, מה את עושה בחיים?
אני עובדת ב-2 מרכזי העשרה לגיל הרך: מרכז מדיה ומרכז מילוא. מנהלת ומדריכה ב'מרכז המדיה' לגיל הרך ומרצה במכללת אפרתה.
מי מגיע למרכז המדיה?
אל המרכז מגיעים ילדי 'גן חובה' מכל ירושלים,
הרישום ובחירת הפעילות נעשית במסגרת 'סל תרבות',
הילדים מגיעים ליום פעילות חוויתי ומהנה את כל החושים, בדרך העשייה הם למדים על התקשורת והמידיות השונות.
על מנת שהילדים יפיקו את מלוא התועלת מן הפעילות, על הגננת להכין את הילדים לקראת הביקור.
לדוגמה: גן שמגיע אלינו לתוכנית 'באומר בצליל ובתמונה', אמור להכיר את הספור שעליו נעבוד בפעילות, הגננת תספר את הסיפור מספר פעמים ותעבוד על התוכן, הילדים יכירו את הסיפור ברמה כזו שניתן יהיה להקליט אותם מספרים את הסיפור באולפן באופן כזה שהם מכירים את המילים ואת הפזמון החוזר(במידה ויש פזמון חוזר).
אנו מעדכנים את הגננות מה בתכנית וכיצד עליהן להכין את הילדים אליה.
במרכז 3 תכניות שנתיות:
- קסם הצילום-למידה על פעולת הצילום תוך כדי התנסות בצילום במצלמות סטילס, פיתוח שחור לבן בחדר חושך, צילום באשליה,כניסה ללשכה האפילה והצצה לתוך חריר הצילום, שימוש והכרות בצלמניה ישנה
- באומר בצליל ובתמונה-הפקת ספר ותקליטור באמצעות שימוש בהקלטה באולפן וצילום התמונות לספר כאשר הילדים מגלמים את הדמויות של הספר, מכינים תסריט ותפאורה.
- אני הייתי בסרט הזה- יצירת 'קליפ' לשיר ילדים שהילדים לומדים בגן, התנסות בסוגי אנימציה רבים ומגוונים, צפיה מודרכת בסרט אילם לקראת צילום ה'קליפ'.
האם הסטודנטיות יכולות לשלב מהנעשה במרכז בעבודה המעשית?
הסטודנטיות יכולות לשלב חלקים ממה שאנו עושות במרכז ובכך לקדם את הגננת והגן מבחינה טכנולוגית.
לדוגמה: בתכנית ב'אומר בצליל ובתמונה', יש לשלב את התמונות עם הטקסט של הסיפור בתוכנת power point וליצור ספר או סרטון או מצגת עם קטעי קול , הכל לפי רצונה של הגננת.
הרבה גננות מתקשות בהכנת החומרים ויכולות להיעזר בסטודנטיות שהן ברמה טכנולוגית מתקדמת יותר.
מה תפקידך במכללה?
השנה אני מלמדת קורס מקוון- סדנת סטאז' שנה ד'
כיצד היית רגילה ללמד?
בעבר לימדתי את הקורס רגיל אחת לשבוע ופגשתי את הסטודנטיות בכיתה, הקורס היה בנוי באופן סדנאי, דיונים, סימולציות ותרגילי העצמה.
סטודנטיות שיתפו דילמות מהשטח והחברות ניסו באמצעות שאלות ועצות לסייע להם לפתור את הדילמות.
השיתוף היה לפי צורך של הסטודנטית, לא כולן בחרו לשתף ולא כולן התנדבו לייעץ.
מה הייחודיות של שיעורים מקוונים לעומת שיעורים פרונטליים לדעתך?
הייחודיות של שיעור מקוון הוא בכך שכולן נשמעות וכולן משמיעות- כל אחת חייבת בתורה לכתוב דילמה שמעסיקה אותה ולבקש עזרה מחברותיה, לאחר שקבלה עצות מחברותיה, היא צריכה לכתוב סיכום: מה היתה לוקחת, מה התחדש לה, מה מתאים לצרכים שלה.
בנוסף, היא צריכה בכל שבוע לקרוא את הדילמה של חברותיה ולכתוב במה היא יכולה לעזור ולהציע.
באופן הפעילות הזו, היא נחשפת לרעיונות, דעות וסוגי חשיבה רבים ומייצג את החשיבה שלה.
מטלה נוספת, אחת לחודש לכתוב רפלקציה על פעילות שהצליחה, או נכשלה,
מה היו הסיבות לכישלון, מה למדה מכך, מה היו הגורמים להצלחה שכדאי לחזור עליהם ולשמר אותם.
האם יש לך המלצות/טיפים למרצים המתחילים קורס מקוון?
- לאפשר לסטודנטיות ליצור דיון ברשת: לשאול להעיר, לחדד, להראות אפשרויות נוספות.
- להקטין את ההתערבות שלנו כמנחים ולתת לקבוצה לנהל את הדיון.
- אם אין התקדמות והפריה, להתערב ולהראות כיוונים נוספים או לשאול שאלות שיעוררו דיון.
- אני ממליצה מידי פעם להכניס סרטונים, מאמרים קצרים שעוזרים לשנות חשיבה.
- לאפשר לסטודנטית באמצעות בלוג לספר דברים שלא כולן יכולות להיחשף להם ורק המורה יכולה לקרוא עליהם.
- במפגשים המשותפים (פנים אל פנים), לתת זמן לפרוק חוויות וליצור קשרי ידידות ולגיטימציה לשיתוף.
